מה יכולה צפור אחת קטנה לחולל בנפשם של כל כך הרבה קוראים. על מכתבים, תגובות, שאלות ותובנות של בני כל הגילים לספר אחד תמים שפילס לעצמו דרך ללבבות כה רבים
ממרים ילן שטקליס, ע. הלל, יהודה אטלס ועד "צפור הנפש".
מה בין השפעות, דו-שיח, או להבדיל, חיקוי וגניבה ספרותית. ההרצאה מטובלת בדוגמאות מן הספרות הישראלית (בין אלתרמן לאלכסנדר פן, מניין וממי לקחה לאה גולדברג את סיפורה דירה להשכיר) ומהספרות והשירה העולמית (וולט ויטמן, שימבורסקה). בדוגמאות המובאות יש לא מעט פיקנטריה בפני עצמה.
השירה כאמצעי למפגש הקורא עם עצמו. ככל שהסופר/משורר יותר אישי ואינטימי בכתיבתו, כן הופכת היצירה לאוניברסלית יותר ונוגעת בכל אדם. לשמחה ולאושר, ליגון ולצער, לאכזבה, לקנאה ולאהבה – אין גיאוגרפיה ואין גבולות. השיר הוא הנפש. הנפש היא כל אדם.