את התקשורת הכתירו והגדירו לא פעם כזו שממליכה, שמחליטה, שמחסלת, שמשנה עמדות ומעצבת דעות. כבר שנים שיש בעלי אינטרס לנפח את כוחה של התקשורת ולהפוך אותה למפלצת דורסנית שהיא גם אויב העם. בפועל התמונה שונה לגמרי, תקשורת מפוררת, מחולקת שיכולה לדווח, לסקר ולחקור אבל בשטח לא הרבה ישתנה.
הרצאה מרתקת ומלאה בסיפורים אישיים ואנקדוטות בה נחצה מאחורי הקלעים של שורת תחקירים וחשיפות שזעזעו מדינה שלמה, נראה מי ניסה להשפיע על מהלכן, איך עשה זאת ומה הייתה התוצאה של התחקיר וההשלכות. בין יתר הדוגמאות: שיחת הטלפון ששלחה ראש עיר מהצפון לכלא, כיצד ביתו של ראש העיר צמח ב-120 מטרים מבלי ששם לב, מדוע סילבן שלום עף מהפוליטיקה (רמז: לא בגלל החקירה המשטרתית), כיצד חיים כץ שבר שיא ג'ינס בשנות חופשה וכיצד שיחת מסדרון אקראית בחברת החדשות קבעה את זהותו של נשיא המדינה.
אותם חברים בקבוצה הסגורה/כת הם לא שונים מאיתנו, אין להם סימן מייצג ואיש לא היה מנחש שזה מה שהם עושים אחרי העבודה. הכתות למיניהן שפרצו לתודעה בעיקר בעקבות פרשת גואל רצון הפכו עם הזמן ל"קבוצות לימוד", מפגשים חברתיים להחלפת רעיונות כשבפועל, האלמנטים דומים. קבוצה סגורה, קודים זהים, הערצת המנהיג, ניצול כספי או רוחני וניתוק מהסביבה והמשפחות. בשנים האחרונות התעמקתי בכמה וכמה כתות שונות החל מכת התלמידות של אהרון רמתי מירושלים, "קבוצת הלימוד" של אילנה פרישווסר המטפלת ההוליסטית מהצפון שיצרה סביבה קבוצת מעריצים כנועים, נשותיו הרבות של דניאל אמבש שעדיין ממתינות לשחרורו מהכלא, ריקי שחם והכת הצפון תל אביבית, נילי בכר המתקשרת והמאמינה הראשית שלה שרי אריסון ועד לחסידות גור והתקנות המחמירות שהסתיימו בהתאבדותה של אסתי ויינשטין.
ההתעללות בבית האבות "נאות כיפת זהב " בחיפה , רמי לוי ,התנהלות וועדי העובדים בנמל חיפה ובתעשייה האווירית, פרשת אלון חסן ועוד.