לפרופ' ברק דיין נסיון של כ 30 שנה בחדשנות מדעית, טכנולוגית ומבצעית. התוכן המועבר בהרצאות הוא מרתק, עשיר בידע ודוגמאות אמיתיות, ובסופו מעניק ערך מוסף מהותי ואמיתי לקהל. כל הרצאה היא חויה מהנה, מועברת בשפה פשוטה והומור, דוגמאות ודו-שיח עם הקהל.
פרופסור ברק דיין הוא ראש המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון ויצמן, והמדען הראשי של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית Quantum Source, המפתחת ליבת מחשב קוונטי פוטוני.
דיין הוא בוגר תכנית ״תלפיות״, שירת מעל עשור במערכת הביטחון, ובעל דוקטורט בפיזיקה ממכון ויצמן. בשנים 2005-2008 הוביל ב Caltech את מאמץ הקמת המערכת הראשונה של אינטראקציות בין פוטונים בודדים לאטומים בודדים על צ׳יפ. ב 2009 הצטרף למכון ויצמן והקים את מעבדת האופטיקה הקוונטית, המתמקדת בשערים קוונטיים בין פוטונים לאטומים לצורך חישוב קוונטי פוטוני. בין הישגי המעבדה הם הדגמת מיתוג של פוטונים בודדים (Science 2014), יצירת פוטונים בודדים (Nature Photonic 2016), והדגמת שער קוונטי לוגי בין פוטון ואטום (Nature Physuics 2018). דיין הוא זוכה פרס הקריל של קרן וולף למדענים צעירים לשנת 2015.
מחשבים קוונטיים מבוססים על אפקט כה מוזר ובלתי הגיוני, שאיינשטיין עצמו ראה בו פרדוקס בלתי אפשרי המוכיח שתורת הקוונטים היא שגוייה, וסירב להאמין בו עד סוף חייו.
אך מתברר שהטבע עולה על כל דמיון, וכיום האפקט הזה הוא מציאות מוכחת, ומשמש לבניית הדור הבא של מחשבים בעלי יכולת חישוב העולה על הדמיון, ואפילו ההגיון.
מחשבים קוונטים אינם עובדים יותר ממחשבים רגילים – הם פועלים לפי חוקים שונים. בעיות הנחשבות בלתי פתירות לחלוטין למחשבים רגילים כגון פיצוח צפנים מורכבים או סימולציות של תגובות כימיות לצורך פיתוח תרופות, הופכות לבעיות פתירות ופשוטות תחת ה״הגיון״ הקוונטי.
המירוץ העולמי לבניית מחשב קוונטי גדול מספיק על מנת להיות שימושי מסחרית, כבר אינו נחלתם הבלעדית ה״שחקנים הגדולים״ כמו Google ו IBM, וההובלה עוברת לחברות שכל ייעודן הוא חישוב קוונטי בטכנולוגיות שונות, כגון IonQ, Rigetti, PsiQuantum, ואפילו חברת Quantum Source הישראלית, המפתחת דור חדש של חישוב קוונטי פוטוני.
בהרצאה הזו מסופר הסיפור המרתק של הולדת המחשב הקוונטי על ידי אחד מהמדענים המובילים בתחום בארץ ובעולם – פרופסור ברק דיין, ראש המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון ויצמן למדע, והמדען הראשי של חברת Quantum Source. ההרצאה, המועברת בשפה פשוטה בגובה העיניים, מתחילה באותו פרדוקס בלתי יאומן שנהגה על ידי איינשטיין ב 1935, ומגיעה עד השלב הקריטי בו העולם נמצא היום – הישורת האחרונה לקראת בניית מחשב קוונטי גדול ושימושי על בסיס הטכנולוגיה המנצחת.
חדשנות היא בעיקרה היכולת לדמיין את הבלתי אפשרי, ואז להפוך אותו לאפשרי.
זוכי פרסי הנובל הגדולים מהווים מודל מאלף לחדשנות פורצת דרך, גם כאשר הישגם הוא תוצאה ישירה של מאמץ הירואי מכוון, וגם כאשר הוא נראה כתגלית מקרית.
גילוי המפץ הגדול, מציאת הפניצילין, פיצוח מבנה הדנ"א ובניית הבסיס למחשבים קוונטיים – כל אלה דוגמאות לחדשנות פורצת דרך בסקאלה אדירה – מחקרים ותגליות שהשפיעו וישפיעו על האנושות כולה. סיפורי הדרך המרתקים שמאחורי פריצות דרך אלה חושפים עקרונות בסיס חשובים בחתירה ליוזמה, חדשנות, והישגיות – עקרונות שרלוונטיים לחלוטין גם לעולם ההיי טק וחברות הסטארט-אפ של היום.
בהרצאה מיוחדת זו, מספר פרופסור דיין, ראש המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון ויצמן למדע, והמדען הראשי של חברת Quantum Source, על כמה מהתגליות והמחקרים החשובים ביותר במאה השנים האחרונות, על הדרך והאנשים שמאחוריהם, וממשיך לניסוח עקרונות, שיטות וכללי ניהול שפותחים את הדלת לחדשנות ומאפשרים להצליח במקומות בהם כל השאר נכשלו.
לא רק שבלי תורת הקוונטים לא היה אייפון, אינטרנט או Waze, ולא רק שהיא גילתה לנו על קיומן של תופעות טבע מוזרות באופן כמעט בלתי נתפס (כמו זה שאפשר להיות בשני מקומות בו זמנית), אלא שבלי לשים לב היא גם עונה על כמה שאלות פילוסופיות עתיקות. בהרצאה נספר כיצד באופן מדהים, במעבדות של היום (כולל במכון ויצמן) מתבצעים ניסויים שלמעשה נותנים מענה מדעי לשאלות בנות אלפי שנה.
האם יש גורל קבוע מראש? הכול צפוי והרשות נתונה? אם עץ נופל ביער בלי שאף אחד שמע האם הוא באמת נפל?
האם ניתן לעשות משהו או לחוות משהו בלי להשתנות כתוצאה מכך? מסתבר שבניסויים שבוצעו בשנים האחרונות ניתן מענה, ולו גם חלקי, לכל אחת מהשאלות הללו, ושהמחקר בחזית המדע כיום קשור קשר חזק יותר מאי פעם לדילמות פילוסופיות עמוקות
מרגע ההשראה שהפך את מקסוול לאדם הראשון שהבין מהו אור, לרגע שבו הבין אדווין האבל שאנחנו לא לבד ושהיקום מלא בגלקסיות, התגליות הגדולות והמדהימות ביותר של המדע על היקום בו אנו חיים נולדו מתוך רגעים אנושיים שהיו לפעמים משעשעים, לפעמים טרגיים, ותמיד מעניינים.
איך כמעט התבלבלו בין המפץ הגדול לקקי של יונים? איזה חתול ג'ינג'י זקן ומקריח נתן את שמו לאחת מתופעות הטבע המוזרות ביותר? איך מלכוד 22 קשור לזה ואיך שניהם קשורים למחשב קוונטי?
נספר את הסיפור המרתק על פיצוח סודות היקום, ועל האנשים שפרצו את מסגרות החשיבה המקובלת וחשפו את העקרונות המוזרים ביותר של הטבע.
וגם נספר מה קרה בסוף ליונים
בהרצאה נספר על המסע המדהים לחשיפת מבנה היקום שלנו – על גילוי המפץ הגדול, פיצוח מהות המרחב והזמן, ועל תופעות שהן כל כך בלתי נתפסות, עד שאפילו הוגיהן לא האמינו שאי פעם ימומשו, ובכל זאת הודגמו בשנים האחרונות במספר מעבדות ברחבי העולם (כולל במכון ויצמן), ואשר הולכות לשנות את עתידו של המין האנושי
לפרופ' ברק דיין נסיון של כ 30 שנה בחדשנות מדעית, טכנולוגית ומבצעית. התוכן המועבר בהרצאות הוא מרתק, עשיר בידע ודוגמאות אמיתיות, ובסופו מעניק ערך מוסף מהותי ואמיתי לקהל. כל הרצאה היא חויה מהנה, מועברת בשפה פשוטה והומור, דוגמאות ודו-שיח עם הקהל.
מרצה בנושאים: השראה, מוטיבציה, מצוינות והעצמה
מרצה בנושאים: בינה מלאכותית, השראה, חדשנות ועתידנות
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, השראה
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הרצאות לנשים, השראה
מרצה בנושאים: אלופים למרות הכל, בתי ספר, השראה
מרצה בנושאים: בתי ספר, הנחיית אירועים, הרצאות לנשים
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, השראה, מוטיבציה, מצוינות והעצמה
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, השראה, פסח
מרצה בנושאים: השראה, ספרות וסופרים
מרצה בנושאים: השראה, חרבות ברזל, מוטיבציה
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, חדשנות ועתידנות
מרצה בנושאים: השראה
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הגיל השלישי, הרצאות לנשים
מרצה בנושאים: בינה מלאכותית, הרצאות לנשים, חדשנות ועתידנות