אוטוביוגרפיה כארגז הכלים ליצירת קולנוע דוקומנטרי. יוצרת הדוקומנטרי רבת הפעלים אורנה בן דור (בין סרטיה; "בגלל המלחמה ההיא", "אשם במותו", "סקס ישראלי", "אמא לא הרגתי את הבת שלך", "כשהכאב גדול מנשוא", "אמא תגידי", "דיני נפשות" ועוד) חושפת בהרצאה נקודות ציון משמעותיות בחייה האישיים, כמקורות השראה וריפוי בעבודתה הקולנועית. "מבית חסר אהבה ורווי אלימות. כך למדתי בדרך הקשה חמלה וזעם, שני פנים לאותו המטבע, שהפכו לכלים בבסיס העבודה שלי". דרך עבודתה למדה על כוחה המרפא של המצלמה ומספרת: "לא במקרה הפכתי לדוקומנטריסטית, אני מאמינה שאתה חייב שיהיה לך פצע ענק כדי להיכנס לעבודה הסיזיפית הזאת. יש מי שיגיד שדוקומנטריסטים הם כמו רופאים, נמצאים איפה שכואב. ככה, יום אחרי יום ביליתי עם סבל, מצוקה, עוולות ופצעים מדממים של אחרים שהפכו להיות שלי. בן דור חוקרת וחושפת עולמות שנמצאים לידינו, אך איננו יודעים עליהם דבר ומרגע שהתגלו משתנה תמונת המציאות, בהרצאתה תספר על ההשלכות של יצירותיה על חייה
סדרת הטלוויזיה "מעושרות" אפשרה למדינה שלמה לצפות באורח החיים ה -נובו רישי, אקסצנטרי, ראוותני ונהנתני של האלפיון הישראלי ללא כחל וסרק. זה היה גילטי פלז'ר מובהק שהפך למותג הישראלי הכי מצליח של ערוץ 10. אורנה בן דור הצליחה להביא מבט אינטימי של מציאות שעד אז לא ניתן היה לצלמה מקרוב . מה הצלחה זו אומרת על החלום הכמוס של החברה הישראלית? על היחס של נשים לכסף ועל נישואין לבעל עשיר מאוד?. ואיך כל זה מתקשר לאגדת הילדים סינדרלה ולחלום של כל כך הרבה נשים להינשא לנסיך שיציל אותן ממלחמת הקיום?
סיפור יצירת האלבום המופתי אפר ואבק, סיפור ילדותם ל יהודה פוליקר ויעקב גלעד, יוצרי אלבום זה, שזור בקורותיהם של דור שלם שגדל בבתים של הורים ניצולי שואה. אורנה בן דור בימאית הסרט גם היא בת לניצולי שואה יצאה למסע לתוך הזיכרון של ההורים שהגיעו מאושוויץ והילדים שגדלו כשמעליהם עננת זיכרון שמכילה כאב אינסופי של אבדן אלימות ומוות. הסרט שהיה להצלחה בינלאומית וזכה לעשרות פרסים בארץ ובעולם תבע את המושג דור שני לשואה. המצלמה הפכה את הזיכרון הפרטי לנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית ושינתה את האופן שבו נכתבה ההיסטוריה של ניצולי השואה מאז.
זה לא סוד שמערכת המשפט הישראלית סובלת מפגמים קשים, אבל זה עדיין המקום הכי מקודש בציבוריות הישראלית. התחקיר לסדרה הדוקומנטרית "דיני נפשות" חשף את הכשלים, שחיתויות ואי צדק שמתקיימים בתוך מערכת שכל מטרתה היא שמירה על החוק והצדקעשיית הסידרה הביאה את מערכת המשפט לאיים על הבימאית, לנסות ולמנוע את חשיפת הסידרה. סיפורים רבים נשארו על רצפת חדר העריכה. סיפורים שהגיעה העת לחשוף אותם. למה לא מעמידים את פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דויד לדין? מה יש למערכת להסתיר? למה יושבים בבתי הכלא חפיפם מפשע בעוד שפושעים מסתובבים חופשי? והאם לנו האזרחים " הפשוטים"יש הגנה אמיתית אם נזדקק למערכת המשפט?