כיצד משפיעה הגלובליזציה על הפשיעה החמורה והמאבק נגדה? מה בין פשיעה בינלאומית לפשיעה חוצת-גבולות? בין הסגרות קלאסיות ומודרניות? האם ישראל מהווה עיר מקלט לעבריינים בשל יהדותם או אזרחותם? בהרצאה נדבר על כל זאת ועוד ונספר את סיפוריהן של פרשות שטלטלו את החברה הישראלית כמו אלו של זאב רוזנשטיין שכונה "היעד מספר 1", סמואל שיינביין והרצח במרילנד, ויליאם נקש ובג"ץ אלוני, ד"ר יוג'ין פרצ'יקוב והרצח הכפול בניו-יורק, ג'ילבר שיקלי ו"עוקץ הנשיא" וכנופיות עייש ומאיו והעוקצים הניגרים.
כיצד מתמודדת ישראל עם הימלטות עבריינים מפניה למדינות שאין לה הסכם הסגרה איתן? אלו עבריינים שנמלטו מישראל ביקשו לקבל מקלט מדיני מפניה? האם יש בכלל ערי מקלט מידה של מערכת אכיפת החוק הישראלית? בהרצאה נדבר על כל אלה ועוד ונציג סיפורי פשיעה והסגרה מהמסעירים והמרתקים שידעה ישראל כמו פרשת בועז יונה וחברת חפציבה, ד"ר עמירם הוכברג והרצח הכפול ברחובות, רצח נהג המונית דרק רוט והימלטותו של רוצחו משה בן-איבגי, פרשת דן כהן שמצא מקלט בפרו, אליאור חן וההתעללות בילדים רכים והרב אליעזר ברלנד ומסע הבריחה שלו.
לראשונה נחשף הציבור הישראלי כולו לתופעת הכתות בישראל לאחר הקמתה של כת "אצבע אלוהים" בהנהגתה של רינה שני (שכינתה את עצמה ריין שיין) והתאבדותו של חייל שהיה חבר בכת. אך בישראל פעלו ופועלות כתות רבות נוספות. מה בין כת בעלת אופי תמים לכת פוגענית המסכנת את חבריה ומשעבדת אותם? מי הם קורבנותיה הפוטנציאליים של כת כזו ומה מאפיין את מנהיגיה? מהם סימני ההיכר של כתות פוגעניות וכיצד ניתן להישמר מפניהן? מה בין פרשת גואל רצון התל-אביבי לזה הירושלמי? בהרצאה נציג פרשות שונות, מוכרות יותר ופחות, בישראל ומחוצה לה, נעמוד על תופעת הכתות ממספר נקודות מבט – ערכיות ומוסריות, משפטיות וקרימינולוגיות – ועל התייחסות רשויות המדינה לתופעה וסכנותיה. לסיום נשאל וגם נשיב – מה ניתן לעשות ועוד לא נעשה.
מהם התכונות הנדרשות מהמנהיג המקראי, ממנהיג בכלל?
מה בין מנהיג הרואה בתפקידו שליחות ציבורית למי שמשתמש בה לרעה?
האם כפוף המנהיג לשלטון החוק ולמגבלות השימוש בכוח השלטוני?
עיון בספרי התנ"ך מלמד אותנו רבות על מנהיגות או היעדרה והתכונות הנדרשות ממנהיג בעיני אלוהים ואדם. נדבר על כך וגם על השפעות של בני משפחה, כמו רעיה או בן, על התנהגות המנהיג, על עונשו של מי שמפר את החוק או מפר אמונים, על מתן דוגמא אישית ועל מחשבה לטווח ארוך לעומת גישה של "אחרי המבול".