"חוסן אישי הוא היכולת של אדם לייצר שתי פעולות כתוצאה מלחץ סביבתי: התמודדות והסתגלות".
בשנים האחרונות אנחנו מזהים ירידה משמעותית ברמת החוסן בייחוד אצל אנשים צעירים: אנחנו רואים זאת בבתי הספר, שומעים זאת מהורים, חווים זאת בצבא, ורואים גם שבריריות הצעירים במקומות העבודה. החדשות הטובות הן, שעל פי הפסיכולוגיה, חוסן הוא דבר נרכש, כלומר, ניתן ללמד אותו ולהטמיע יכולות של חוסן. זהו מרכיב בסיסי להצלחה, כי החיים, כמו שיודעים כולנו, מלאי הפתעות ואתגרים. אז כיצד עושים זאת? תמיר ליאון, אנתרופולוג החוקר את תרבות הנוער והצעירים מזה רבע מאה, יספר כלים פרקטיים פשוטים, יישימים ולפעמים מפתיעים, שאת התוצאה של חלקם ניתן יהיה לחוות כבר ביום למחרת, וחלקם לאורך זמן. הרצאה חובה לכל אדם ולכל הורה.
הרצאה משותפת של תמיר ליאון ושרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, העוסקת באבחון, טיפול, הדרכת הורים וטיפול בהורות על כל גווניה וגיליה.
בעידן ההיברידי בו העבודה מתבצעת (גם) מתוך ביתו של העובד, העבודה השוטפת מתבצעת (גם) כשיש משפחה נוכחת ברצף העבודה, ללא שוברי שגרה, עם קשב שמתחלק בין המשפחה, ילדים, סידורים ומשימות באותו המקום ובאותה מסגרת הזמן, הגבולות בין העבודה לצרכי הבית, הילדים והמשפחה מטשטשים ולא באמת ניתנים להפרדה.
העבודה נכנסה באופן רשמי אל תוך בתי העובדים. ההורים עובדים מהבית. ובבית ילדים. הדינמיקה השתנתה. הקשב השתנה. הנוכחות הפיזית שלנו בתוך הבתים השתנתה. הגבולות השתנו.
אנחנו עובדים (גם) מהבית ושם נמצאים הילדים, ילדים שעברו חוויה של סגר, של יציאה מאיזון, של שגרות חדשות, חוויה של חוסר וודאות, של חרדות, לפעמים דכאון, של סימני שאלה, ואיך בתוך כל זה שאנחנו נמצאים יותר בבית אבל לא באמת כל הזמן בבית, מקנים לילדים שלנו את הכלים הנכונים להצלחה בחיים?
למעוניינים, ניתן לרכוש קורס דיגיטלי של 10 מפגשים: 'עשרת הדיברות להורים בעידן ההיברידי' – סט כלים חדש המותאם למציאות המשתנה, שייצר לילדים שלו את הבסיס הנכון להצלחה בחיים – איך לייצר אצל הילדים שלו תחושת מסוגלות ומוטיבציה פנימית, איך לגדל ילדים מאושרים ובעלי תחושת ערך ובטחון עצמי, איך לשפר את מערכת היחסים בין האחים ובין ההורים והילדים, איך לייצר סמכות הורית והצבת גבולות ועוד וכל זאת בהתאמה לעידן שבו מקום העבודה הוא חלק בלתי נפרד מהבית ומהמשפחה.
ה – Well Being של העובד בתוך הבית שלו, במערכת היחסים שלו עם הילדים שלו, בהורות שלו – היא הפרודוקטיביות הארגונית בעידן שבו עובדים (גם) מהבית.
הרצאה פרקטית, גם לימי הקורונה וגם מעבר. ממש "ספר הוראות" – מידע רלוונטי – מקצה הידע המדעי הקיים וממחקריו של המרצה, תמיר ליאון, בשטח, את כל נושא הטכנולוגיה: כמה משתמשים, איך משתמשים, במה משתמשים. ההרצאה מקיפה את הנושא כולל השפעות הטכנולוגיה על שאר התחומים: שינה, תזונה, פיזיולוגיה מול המסך, חרדות, פיתוח אינטליגנציה חברתית, משחקים דיגיטליים, שהייה בחוץ ועוד.
העבודה מהבית מעמידה בפנינו אתגרים מסוג חדש? מתי העבודה מתחילה? מתי מסתיימת? איך מנהלים הפסקות? איך מנהלים את הבוס שחושב שאנחנו פנויים כל היום והלילה? איך מייסדים טקסים פרטיים למיסגור הזמן האישי? איך מתנהלים מול הסחות דעת? מהטלפון, מהמשפחה? ברמה הטכנית – איך מסדרים פינת עבודה? איך מדברים בטלפון בדירה עם 3 ילדים בזום, אוכל וכד? מה החשיבות של שעות שינה? מה הסכנות הבריאותיות? הרצאה שכולה פרקטיקה ופתרונות.
45 דקות פלוס שאלות
מגפת הקורונה האיצה את מגמת ה- work life balance וקידמה את השלב הבא בשוק העבודה, שלב שכבר מבשיל כעשור שנים – העבודה ההיברידית. לראשונה בהיסטוריה האנושית אנשים העובדים בתאגידים הגדולים – יעבדו גם מהבית. הכול צפוי להשתנות: הבריאות, הזוגיות והרווחה. גם הדירות בהם נגור ייראו אחרת. בהרצאתו המרתקת ליאון סוקר את ההשפעה של העבודה ההיברידית על חיינו, ברמה האישית והארגונית ומייעץ מה ארגונים ועובדים צריכים לעשות כדי להתחיל להתכונן למודל החיים החדש.
הרצאה חשובה המגדירה את המחר של כולנו.
בשנה הקרובה נראה ילדים לומדים (גם) מהבית, הורים עובדים (אם בכלל) גם מהבית.
איך מנהלים זאת נכון? איך לא מפספסים שנת התפתחות לילדים? איך ממזגים את הצרכים של כולם לבית שלא תוכנן לכך מראש?
תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי שחוקר את התרבות הצעירה מזה רבע מאה ידבר על כל אלה והרבה יותר, כך שבתוך 45 דקות תדעו בדיוק מה חשוב, על מה להקפיד ואיך, ומה הגבולות המותרים.
הרצאה ממוקדת, הכי פרקטית שאפשר, "עשה" ו"אל תעשה" מקצה הידע המדעי העכשווי.
נושאים בהם תעסוק ההרצאה: רקע מנקודת המבט של הילד, בניית עמדת זום, שינה, אוכל, סדר יום, אינטליגנציה חברתית, פעילות פיזית, שעות מסך ומשחקים דיגיטליים, חרדות ועוד ועוד.
ניתוח מעמיק המלווה במצגת עם קטעי וידאו ומוזיקה רבים המנתחת לעומק את "הסיפור" של הדור הנוכחי, מה ההשפעות, מה הסיכונים ומה ניתן לעשות.
בהרצאה זו מתוארת תרבות הפנאי הצעירה כולל תרבות הבילוי, הקודים התקשורתיים המוסתרים בתוכה והסיכונים הגלומים בה. לאחר מכן מוסבר, דרך ניתוח של שירים פופולאריים את הסיבות לאותן התנהגויות. לבסוף – מה השומע יכול לעשות בקשר לכך, הן כחוקים כלליים והן בצורה פרקטית ופרטנית. המרצה מתאים את הדוגמאות לקהל היעד (ילדים צעירים יותר או נוער מבוגר יותר וכד´). דוגמאות לתופעות שיכולות להיות מוצגות: שימוש באלכוהול, בסמים, תרבות מועדונים, התמכרות מסכים, זהירות בדרכים, עישון נרגילות וסיגריות, אלימות פיזית ומילולית, אלימות מינית והתנהגות מינית, אינטרנט ומדיה, קריאה ביקורתית, מיקום בית הספר ההורים והקהילה בתפיסת הילד, השימוש בשפה לשינוי התודעה ועוד.
הורים, מורים, מנהלים בחברות. הפעם ינסה תמיר ליאון, לפצח את סוד המנגנון של ההורה הדורש והסמכותי יחד עם ההורה הפתוח, המאפשר והאינטימי. זוהי הרצאה מיוחדת אשר חציה יעבור דרך הפעלה שבה יתייחס המרצה להורים כאילו הם ילדים ויעביר להם מערך בנושא אלימות אפורה ולאחר מכן ינתח ביחד את האירועים ויבין מה עומד בבסיס ההתנהגות אשר מחד מספקת לילד יציבות וגבולות ומאידך שולחת אותו לתחילת בנייה של דרך עצמאית.
"שינוי ה DNA התרבותי של הילד": מטרת הרצאה זו היא להראות כיצד אפשר להשפיע אפילו על ההתנהגות הבסיסית והאינסטינקטיבית ביותר של הילדים והנוער אם נערכים אליה בצורה המתאימה ולפעמים דרך רבדים שלא נראים בתחילה כקשורים ישירות למסר המרכזי.
זהו מפגש חוויתי ומלמד שתפקידו להפסיק ולדבר על הנוער בתוך החדר ולחדור לתוך מרחב וזמן שלרוב נסתרים מההורים והמורים אבל משמעותיים ומשפיעים על חיי היום יום. 'עבדים': הרצאה בנושא מניעת שימוש לרעה באלכוהול/סמים. קהל יעד: כתות ט´-י'ב. תוכן: לאחר שנים רבות של הרצאות לנוער בנושא, והבנה כי גם כשבני הנוער מושפעים מפעילויות המניעה אך אז הולכים ומשנים את מוצרי הצריכה שלהם (למשל מסמים לאלכוהול), שיניתי גישה והחלטתי לתקוף את העניין מנקודה קדומה יותר בתהליך קבלת ההחלטות של הנוער. ההרצאה, בעזרת מצגת צבעונית ושימוש בניתוח טקסטים מוזיקליים עוסקת ב4 נושאים: א.הבנה כיצד אנו מושפעים מהמדיה אשר לאורך שנים בונה לנו מצג שאומר: 'המסטול הוא הcool. ב.כיצד מתבטאת חברות אמיתית. ג. מנהיגות של אדם כלפי הסובבים אותו. ד. סכנות ספציפיות בשימוש לרעה באלכוהול/סמים.
ברבע המאה האחרונה חוקר תמיר ליאון את התרבות הצעירה בעולם. מחקר אנתרופולוגי סיזיפי הכולל אלפי שעות של תצפיות ושיחות. כל זאת במציאות שהשתנתה ללא הכר ותמשיך להשתנות בשנים הקרובות. זמן נותן לנו פרספקטיבה: דברים שנראו לנו חשובים מאוד אולי אינם כה קריטיים ולפעמים יש נקודות קטנות שמתגלות כמהותיות באמת. בהרצאה זו מרוכזת תמצית המחקר בצורה פרקטית: מה צריך לדעת מי שמגדל ילדים בכל גיל בשנים אלו, ותוך מבט מפוכח אל העולם העתידי. חלק ניכר מהעצות יוצאות דופן, וכולן מאוד פשוטות לבצוע. ההרצאה פרקטית מהרגע הראשון וכוללת נושאים כמו: תזונה ושעות שינה, אינטליגנציה חברתית, טקסים משפחתיים, משחקים דיגיטליים, חשיפת החוזקות לילד, אפקט הנראות ועוד ועוד. ההרצאה מותאמת לקהל המשתתפים. אם נגזר עליכם לשמוע הרצאה אחת של הורות בחייכם- זוהי יכולה להיות בחירה מושכלת.
גרסה מחודשת למפגש שמתקיים זה מספר שנים. בהרצאה נחשפת הדרך המתוחכמת בה משפיעים עלינו הטכנולוגיה והמדיה, לא רק על המוצרים אותם אנחנו רוכשים, אלא בעיקר על הערכים אותה היא מציעה לנו ואנו מאמצים ללא ידיעתנו. במצגת רבת שקופיות כולל מבחן קבוצתי המסתיימת בעצות פרקטיות וקלות לביצוע, מועלים נושאים כמו תת מודע, פרסום ומפורסם, דימוי גוף, אלימות וחוסר סובלנות, סמים ואלכוהול וחברות אמת. זהו מפגש עמוס, אשר לא ניתן להפסיד רגע ממנו, ואשר משאיר את התלמידים והמורים עם מזון למחשבה ולעשייה לזמן רב.
בית הספר יקבל הצעה כתובה לעיבוד ההרצאה ברמה הכיתתית.
'יום בחיים' זהו מפגש יוצא דופן העוסק באלימות האפורה והשכיחה יותר בחיינו: אלימות כלפי החברים והמשפחה שלנו, אלימות כלפי נותן שירות ובמקומות בילוי, אלימות מינית בזמן בילוי. המפגש עושה שימוש רב בניתוח ושמיעה של קטעי שירים וסרטים ונעשה בצורה של דיאלוג מהיר בין המרצה למשתתפים. בסופו של דבר מבינים הילדים כי הם נושאים באחריות רבה הרבה יותר משחשבו כלפי סביבתם הקרובה בכיתה, בבית הספר, בבית ובבילוי שעות הפנאי. אפשר לומר שזהו אגרוף בבטן גם לילדים 'הטובים'.המפגש מוגבל ל 50 משתתפים מכיתה ח´ – י'ב ואורכו עד שעה וחצי.
חלוקת העולם האנושי על פי דורות היא אחת מתיאוריות האב הסוציולוגיות הגדולות. למרות שנהגתה כבר לפני כ 90 שנה, רק בעשרים השנים האחרונות היא תפסה את מקומה ככלי מרכזי בתפיסת העולם בכלל ואצל ארגונים בפרט. אנחנו נמצאים בתקופה של חילופי דורות מאסיבית: בכל יום בארה"ב, פורשים כ 10K עובדים בני דור הבומרז, ונכנסים דור ה Z במקומם. בזמן הקורונה התהליך אף הואץ כי רבים מהמבוגרים יותר העדיפו לא לחזור לעבודה אלא לפרוש מוקדם יותר. הדבר הביא לכך שבארה"ב, כמו גם בישראל, דורות ה -Z וה- Y מהווים למעלה ממחצית מכוח העבודה ושיעורם עולה במהירות. הם הביאו איתם תרבות אחרת. המנהלים הבכירים, שרובם בני דור ה X, חושבים במונחים אחרים והפער הזה שמתבטא בשטח בניהול לא מדויק, פוגע בפרודוקטיביות הארגון כמו גם ביכולתו לשמר את המוכשרים אצלו. במילים אחרות: הקושי בדיאלוג הבין-דורי פוגע משמעותית בשורת הרווח של הארגון. כיצד באה לידי ביטוי התפיסה הדורית בארגון עולם העבודה ומדוע כיום תפיסה זו רלוונטית יותר מאי פעם? מי הם הדורות בארגון – מאפיינים מרכזיים, מהם מקורות ההנעה של דור ה-Z, כלי עבודה אפקטיביים לניהול בין דורי ועוד
חוסן הוא היכולת להתמודד ולהסתגל לשינויים בסביבה. חוסן נחשב לאחד מכישורי החיים הבסיסיים ביותר: לא כל הנפילות שלנו הם בידינו, אבל ההתמודדות עימן ניתנת לשליטה והכוונה. החדשות הטובות הן שחוסן הוא נלמד ולא מולד- ניתן ללמד אנשים- מנהלים ועובדים, מבוגרים וילדים, להתמודד טוב יותר ולהיות חזקים. בשנים האחרונות אנו חווים ירידה בחוסן בעולם בכלל ואצל אנשים צעירים בפרט. מעבר למגפת COVID 19 שפגעה בחוסן עקב הבידוד החברתי, הירידה ביכול ההתמודדות מתרחשת כבר למעלה מעשור ומשויכת בעיקר להשפעות התרבות הדיגיטלית. בהרצאה פרקטית זו נבין אחד לאחד מה הסיבות לירידה בחוסן הנפשי שלנו ובעיקר מה הכלים הישימים ברמה המיידית לעמוד טוב יותר מול עולם השינויים שאנו חווים בחיינו בעת האחרונה. הרצאת חובה לכל עובד, מנהל והורה.
החל משנות ה- 90, העובדים בישראל הוסיפו בממוצע שעתיים ליום העבודה שלהם. במקביל, הטכנולוגיה המתקדמת אפשרה את המשך העבודה גם מעבר לשעות הסטנדרטיות. בזמן האחרון עם המעבר של ארגונים רבים למודל עבודה גמיש (היברידי) מגיעה הסוגייה של עומס עבודה ואיזון בינה לבין החיים האישיים / משפחתיים לנקודה קריטית. נכון לשנת 2023, העובדים והמנהלים לא למדו כיצד לבצע זאת כהלכה ולראייה הנתונים מראים על עליה בתחושת הStress-, חוסר איזון שמרגישים העובדים, בירידה בתחושת איכות החיים, בירידה באיכות החיים של העובדים והמנהלים, כל אלו מביאים לעליה בתחושת השחיקה שהוגדרה על ידי מכון מקינזי 'השחיקה הגדולה' שמובילה לעזיבה של מקום העבודה. מודל העבודה ההיברידי מביא עימו שינוי מהפכני, במובן זה שיש לו השפעה על תחומים רבים בחיי העובדים. חלק מהשינויים מתרחשים בבית העובדים או בסביבת המגורים וחלקם במקומות העבודה – שינויים בתרבות הפנאי, באופי ההורות, במעבר מגורים ממרכז לפריפריה, בעיצוב חלל המגורים האישי, בצמיחתה של תרבות לוקלית, בצריכה האישית, בעיצוב חללי העבודה, בצורת הניהול, בעיצוב חווית העבודה במשרדים ובדרישות השונות שיש כיום מעובדים ומנהלים, דרישות הגוררות עימן שינויים בכוח האדם. החלטה זו משפיעה באופן דרמטי על התרבות הארגונית, לכידות העובדים, המחוברות לארגון, מיצוב החברה והיכולת למשוך ולשמר טאלנטים, שכיום זהו מנוע הצמיחה העיקרי של החברה או החסם המשמעותי שלה. הרצאה זו מביאה את חזית הידע והמחקר העדכני של השפעות מודלי העבודה החדשים על פרודוקטיביות העובדים – תחושת הבדידות, Stress, משפחה וילדים, תחושת הערכה ועוד. פרספקטיבה הכרחית בבניית התמהיל ההיברידי הנכון והאפקטיבי לארגון. ידע מקורי ורלוונטי לעולם העבודה העכשווי. בהרצאה זו יינתנו כלים פרקטיים וחדשניים ליצירת איזון מחדש בין העבודה לבית בעולם ההיברידי.
כידוע, הדור הצעיר מתייחס אחרת לערכים של עבודה, של פנאי, של סמכות, של מחויבות ושל נאמנות. עם זאת, מסתבר כי בהבנה עמוקה את מקורות ההנעה של הדור הצעיר ניתן לייצר אצלם מחויבות גבוהה ונאמנות וזאת תוך הפעלה של סמכות ניהולית מסוג אחר – הלכידות הארגונית. הלכידות הארגונית נחשבה תמיד לפקטור מרכזי בפריון של עובדים ומנהלים. מעבר לכך, לכידות מופיעה במחקרי ארגון רבים כמנבאת מחויבות ארגונית המתבטאת בהישארות לאורך זמן והגדלת התרומה לארגון. לכידות תמיד הייתה בסיס לאינטגרציה וסוציאליזציה, מנוף לשינוי ארגוני מוצלח בידי מייסדים ומנהלים, ומסגרת לשיתוף עובדים בתהליכים ארגוניים. הלכידות משקפת את היכולת של הקבוצה האורגנית לייצר אימפקט, להיות פרודוקטיבית, יצירתית, לשמר יחידים לאורך זמן ולהוות מנוע צמיחה ארגוני. זווית ראיה חדשנית המשרטטת את הדרכים החדשות בהן ניתן להפיק מחויבות גבוהה בפרספקטיבה בין דורית בכלל ובקרב הדורות הצעירים בפרט.
אנחנו בעיצומו של מהלך היסטורי – היברידיות, סביבות עבודה מגוונות, פרילנסרים בארגון, סלשרים, 4 ימי עבודה בשבוע, ועוד לא התחלנו: מהם המקורות, ההשלכות והאתגרים – היסטוריה, הווה, השלכות על הסביבה, על העובד ועל הארגון האם זו תופעה זמנית 'אפקט קורונה' או כאן כדי להישאר? מהן השלכות המודל ההיברידי על שוק העבודה והעולם בכלל, יתרונות, חסרונות ודגשים, האתגרים הניהוליים, הערכות הארגון להתאמות הנדרשות בראי העתיד ועוד
איך עושים קיימות ומה תפקיד הדור הצעיר בהצלת העולם ? קיימות כפי שכולם מכירים זה למחזר, לא להשתמש בחד פעמי, למיין זבל. אבל זוהי ההגדרה הצרה של קיימות. זה חשוב, אבל היום זה כבר לא מספיק. קיימות היא הכול: היא יחסי עבודה וחברות, היא ערבות הדדית, היא שינוי הגישה הכלכלית, היא הגדרה מחדש של מה זאת הצלחה, והרבה יותר מכך. העולם האנושי עבר 7 שלבים של מהפיכות טכנולוגיות. כל מהפיכה עשתה במקביל 2 דברים: הרחיקה אותנו אחד ממשנהו וקרבה אותנו בו זמנית. היום אנו בעיצומה של המהפכה השביעית, הדיגיטלית. אף פעם לא היינו כה קרובים וכה רחוקים ומנוכרים. בתוך כל זאת אנו עומדים בפני האתגר הגדול של המין האנושי מאז ומתמיד. 97% ממדעני הסביבה בעולם מדברים על כך שאם לא ננקוט צעדים מעשיים מידיים, תוך כעשור כדור הארץ ייקח שליטה והיכולת שלנו להשפיע על גורלנו תצטמצם מאוד. בהרצאה זו, עמוסת השקפים ומרחיבת הדעת, המשלבת ידע מתחומי המדע השונים, כביולוגיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, כימיה ומחקר המוח, כמו גם טכנולוגיה וקיימות, יוצג מצב העולם כפי שהוא, כולל מה כל אחד מאתנו לחוד וכולנו ביחד יכולים לעשות בנדון. המוטו מגולם באמרה האינדיאנית: "לא קיבלנו את העולם בירושה מהורינו אלא קיבלנו אותו לפיקדון מילדנו"
הקיץ הוא ארוך. לקיץ יש פוטנציאל גדול להתנהגות סיכונית. אבל הקיץ הוא גם הזדמנות. בהרצאה פרקטית זו, יוסברו בקצרה הסיכונים המרכזיים ודרכים למניעתם ובעיקר יינתנו טיפים ישימים כדי לנצל את התקופה להעצמה: בניית חוסן, כישורים חברתיים, תחושת שייכות, התנהלות עם טכנולוגיה ועוד.
