אירי ריקין

אובססיית האושר היא הפרדוקס של המאה ה-21. מצד אחד חיינו הם כמו תכנית כבקשתך: יש לנו חופש לחיות בכל צורה שנבחר, נגישות בכף היד לכל הידע בעולם וגם לא מתים כבר מדלקת גרון. מצד שני הפך הדיכאון לגורם מוות שלישי אחרי סרטן ומחלות לב. בהרצאה נבדוק למה כשהכל מדהים אף אחד לא מרוצה, למה מתכוני האינסטנט לאושר לא באמת עוזרים, ואיך אפשר בכל זאת להיות מאושרים דווקא כשהכי פחות מנסים.

איך הפכו זוגיות והורות לפרויקט בלתי אפשרי? איך אפשר לאהוב כל החיים? האם ילדים זה שמחה? אילו נשים מאריכות ימים? האם יש מתכון להורים טובים? למה אנחנו מחנכים את ילדינו עם שקרים? והאם אנו באמת רוצים שילדינו יהיו "רק מאושרים"? בהרצאה נבחן את השאלות הללו בהן רבים נתקלים.

האם אלוהים ברא את האדם, או שמא האדם המציא את האלוהים? על דמותו של אלוהים כגיבור טרגי, שמתחיל את ספרו האוטוביוגראפי כשהכל נעשה בדברו, אבל מפעל חייו מתפרק שוב ושוב, ועל ההבדל בין אלוהי הפילוסופים, אלוהי הדתות ואלוהי המשוררים. בהרצאה סוקר אירי הוכחות פילוסופיות ("חילוניות") לקיום האלוהים ודן בשאלות כגון: האם אתיאיזם אינו בעצמו סוג של דת? איך השפיע מותו של אלוהים על החברה האנושית, שבפעם הראשונה סוגדת רק לעצמה? אילו תחליפים המצאנו לאלוהים, והאם אנו מסוגלים באמת לחיות בלי להאמין?

ההרצאה בוחנת את מגוון "האיומים" המשחרים לפתחה של תרבות הקריאה האנושית. במסגרת ההרצאה נברר את סגולותיה של הספרות כתעודת זהות של התודעה האנושית – כל הדברים שאנחנו מסתירים לפעמים גם מעצמנו, מתחת לכל העמדות הפנים. עוד נשאל האם תמונה אחת אכן שווה אלף מלים? האם הרגלי קריאה מפותחים של אדם/חברה, מבטיחים בני אדם מאושרים, חכמים וטובים? האם ייעלם הספר מהעולם בעידן הצ'יפ-קליפ?

למה החיים הם לא מבחן? למה הרגע המאושר ביותר בחיים הוא השנייה שלפני אכילת דבש, ולמה שעמום הוא הבילוי הכי שווה בעולם?
בהרצאה נבין איך הפך פו הדב לאחד מגדולי הפילוסופים במאה העשרים, שהראה לנו למה החיים אינם מסובכים, אלא פשוט חסרי פתרון, ואיך הפך האדם ל"יונק עצוב שיודע להסתרק", בלשונו של משורר אנונימי.
לצורך העניין נסכם בחמש דברות את "מתכון האושר" של פו שחורץ לשון לשילוש הקדוש של החברה הקפיטליסטית: מצויינות-הישגיות-תחרותיות.
מפו נלמד על ההנאה שבאיטיות, על שבחי השעמום, ולמה החיים הם לא תחרות ריצה, כי בסוף כולם מגיעים לאותו מקום…

למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים? איך הפך נזר הבריאה ל"יונק עצוב שיודע להסתרק" (בלשונו של משורר אנונימי), ולמה זאת מלאכה מלוכלכת להכיר מקרוב את נפש האדם?
הוא היה הפסיכולוג שלימד אותנו למה אושר לא היה כלול בתוכנית הבריאה; למה לא באנו להנות… ולמה יחסינו עם הזולת תמיד ייגמרו בבכי, אם רק ניתן להם מספיק זמן.
מפרויד הבנו שאנו מונעים על ידי דחפים ויצרים שאינם בשליטתנו, מה שמסביר למה אנו מסתובבים בעולם עם תשוקות ביזאריות, תאוות מוזרות, רצונות הרסניים, אגרסיות, פוביות ושאר מיני שריטות נפש.
"בלעדיו היה כל אחד מאיתנו, אחר במחשבתו ובהבנתו….מוגבל יותר בהרגשותיו, חופשי פחות, בלתי מוצדק יותר"… סיכם סטפן צוויג את חותמו של הפסיכולוג, שהראה לנו איך אנחנו נראים מבפנים, אבל גם שיש גבול עד כמה אנו באמת מסוגלים להבין את עצמנו, קל וחומר את הזולת….

מה מלמד אותנו ספר הילדים הנקרא בעולם על טבע האדם, משמעות החיים, אהבה שאינה תלויה בדבר, והשקרים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי לשרוד את החיים?
בהרצאה נפרום את חוטי הקסם המחברים בין מסעותיו של הנסיך הקטן לעיקרי הפילוסופיה הקיומית מבית מדרשם של ז'אן פול סארטר ואלבר
קאמי: הפילוסופים שביקשו למצוא פשר לקיום האנושי בעידן שאחרי מות האלוהים.
החיים הם כמו רשימת נוכחות, לימד אותנו הנסיך. כל מה שצריך לעשות זה להתייצב. חוץ מזה אין הוראות.
"סוד יופיו של המדבר שהוא צופן אי שם באר מיים חיים", מה שאומר שגם בעולם חסר משמעות יכול אדם למצוא את טעם חייו.

מה יש בה באהבה שגורם לה להיות שיא המחלה, השיגעון והבלתי אפשרי, שמוציאים מן החיה האנושית את רגשותיה הכי נשגבים והכי שפלים?
בהרצאה נגולל את גלגוליה של האהבה הרומנטית, מיעקב אבינו דרך רומיאו ויוליה עד למעבדותיהם של מדעני העת החדשה.
מתי ולמה התחלנו לאהוב; איך הפכו סקס ואהבה למקורות העונג והצער של החיה האנושית; מתי הפכה הרומנטיקה למוצר צריכה, ולמה לא מתים כבר היום מאהבה?

איך הפך האדם לאלוף העולם באולימפיאדת החיים, והאם יום אחד יהיה מסך מגע שייגע גם בנו?
פעם העולם היה מקום הרבה יותר פשוט לחיות בו: גם אם היינו נרדמים למאה שנה, שום דבר מהותי לא היה באמת משתנה.
היום אנחנו מתעוררים משנ"צ ומגלים עוד חמישה כפתורים בחיינו, שממלאים איזה צורך שלא ידענו בכלל שיש לנו.
בהרצאה נבדוק איך משנה הטכנולוגיה את מערכת ההפעלה הרגשית של החיה האנושית; איך הפכו החיים לחוג צילום, האם יום אחד תהייה לנו אפליקציה של אושר, ומתי נפסיק להיות "ילודי בשר ודם" ?

איך הפכה הורות לפרויקט בלתי אפשרי, והאם יש מתכון להורים טובים?
הבעיה העיקרית עם ילדים, שהם מפציעים לעולם ללא חוברת הפעלה, מה שהופך את חווית ההורות לשילוב קטלני של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, חרדה ורגשות אשם…
בהרצאה נתהה על פאניקת ההורות החדשה, שחרתה על דגלה את השילוש הקדוש החדש של מצוינות-תחרותיות- הישגיות, אבל שכחה מאחור את הילדות….
עוד נשאל, האם ילדים הם שמחה? למה דווקא לנזירות עריריות יש את תוחלת החיים הגבוהה בעולם? למה אנחנו משקרים לילדינו שאסור לשקר, האם אנו באמת רוצים שילדינו יהיו "רק מאושרים"?

מתי התחלנו לפחד מהמוות, ולמה כולנו רוצים להאריך ימים, אבל לא רוצים להזדקן?
האדם הוא היצור היחיד בטבע המודע לסופניותו. אנו יודעים שהחיים הם מחלה סופנית שמועברת במגע מיני, אבל לא קיבלנו כלים פסיכולוגיים להתמודד עם קיום בר חלוף.
בהרצאה נברר האם המוות באמת כזה מפחיד; האם העולם אכן שייך לצעירים; למה מדדי האושר מטפסים עם הגיל, ולמה כדאי שהמרפסת תשקיף לבית קברות..

המחזאי האנגלי לימד אותנו באמצעות שלושה מחזות את כל מה שרצינו (ולא רצינו) לדעת על המצב האנושי.
החל ברצחנותה של החיה האנושית (המלט), דרך מוסד המשפחה (המלך ליר) ועד מה שמכנים המשוררים "מחלת האהבה" (רומיאו ויוליה)
המחזות האלה, נכתבו במאה ה-16, לקהל שלא ידע את נטפליקס, אבל מראים לנו מה הדבר היחיד שלא השתנה מאדם וחווה עד עצם היום הזה: הטבע האנושי- הרגשות שלנו.
לאהוב, לשנוא, לפחד, לכעוס, לקנא, להאמין במשהו; הכל היה שם כבר בהתחלה ולא השתנה הרבה, למרות כל הכפתורים החדשים שיש לנו בעולם.
המסקנה שמוציא שקספיר מהתבוננות בבני מינו, היא שנפש האדם מסוגלת לכל דבר- מפני שכל דבר נמצא בה: הרגשות הנשגבים והאצילים ביותר, לצד התאוות הנאלחות ביותר.