שופט (בדימוס) שלי טימן
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, יום הזכרון לרצח רבין
יליד 1959, ישראל – לדורון אביטל היסטוריה קרבית מפוארת, מפיקוד על פלוגת צנחנים מובילה בנתיב הקרבות המרכזי של מלחמת שלום הגליל של 82, דרך שנות פיקוד על מבצעי מודיעין חשאיים בסיירת מטכ"ל ועד לפיקוד בשנות ה-90 המוקדמות על ה"יחידה". תקופת הפיקוד שלו נרשמה כאחת מהמורכבות והמעצבות ביותר בהיסטוריה של הסיירת. במהלך שירותו הצבאי זכה דורון לאותות ופרסים רבים, ונחשב כמי שעצב תפיסת עולם כוללת אודות אסטרטגיה ופיקוד, אם בקרב ואם במבצעים מיוחדים, המהווה עד עצם היום הזה נקודת ייחוס מובילה למפקדים ביחידה ולבכירים במערך הביטחוני המסווג ככלל.
עם סיום תקופת הפיקוד, כשהוא מצויד במכתב המלצה מידיו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, נחת דורון אביטל באוניברסיטת קולומביה בעיר ניו-יורק, שם לאחר שנים אחדות השלים את עבודת הדוקטורט שלו בלוגיקה ופילוסופיה. במהלך לימודיו באוניברסיטת קולומביה זכה למענק המחקר היוּקרתי של נשיאות האוניברסיטה ולימד בה קורסים מתקדמים בלוגיקה ופילוסופיה אנליטית. אביטל מחזיק בתואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב, ובתואר שני בהצטיינות יתרה בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדעים מאוניברסיטת תל אביב.
עם שובו לארץ מילא ד"ר דורון אביטל שורת תפקידים בכירים באקדמיה הישראלית: באוניברסיטת תל אביב עמד בראש בית הספר לניהול הייטק בפקולטה למִנהל, ואחר כך, בראשו של מכון בר"מ לטכנולוגיה וחברה אותו ייסד כפרק ההמשך של בית הספר לניהול. באוניברסיטה העברית החזיק ד"ר אביטל בתפקיד היוקרתי של המנהל הכללי של בית הספרים הלאומי. לצד עיסוקיו האקדמיים, אביטל מילא תפקיד של שותף-יועץ בקרן הון הסיכון המובילה אוורגרין.
בבחירות 2009 בעקבות פניות של חברים רבים פנה דורון לפוליטיקה. הוא שרת כחבר כנסת מטעם מפלגת קדימה בכנסת ה-18 ושירת מטעמה בוועדת חוקה ובוועדת החוץ והביטחון, וכן עמד בראש משלחת הכנסת למועצת אירופה. דורון הקים את תנועת "יעד" למחשבה פוליטית ויחד עם חבריו לתנועה ממשיך להיות פעיל במרחב הציבורי והפוליטי.
מלבד פעילותו הציבורית והאקדמית דורון אביטל עוסק בייעוץ אסטרטגי לחברות טכנולוגיה מובילות בארץ. לאחרונה דורון מוביל ומלווה פרויקטים עתירי טכנולוגיה בחזית עולם הסייבר ומהפכת הבלוקצ'יין העומדת מאחורי האתגר המרתק והחדש בן זמננו של "המצאת הכסף מחדש".
בספרו "לוגיקה בפעולה", דורון אביטל, 2012, הוצאת כינרת, זמורה-ביתן, ניתן למצוא את עיקרי תפיסתו אודות אסטרטגיה, תכנון ופעולה יחד עם מודל חדשני של כלכלת סיכונים שהפך במהרה לפרק הכרחי בבניה ובהכשרה של פיקוד בכיר במערך הביטחוני והחשאי של ישראל. הספר נכתב למעשה בעקבות סדרת הרצאות אותם העביר במשך שנים רבות לקורס המפקדים הבכיר של המוסד. לצד הדיון בתכנון ובאסטרטגיה הספר מכיל גם תובנות רבות בעלות אופי רחב עם דגש על האתגרים הייחודיים של זמננו, בארץ ובעולם, בחזית הטכנולוגית, הכלכלית והפוליטית.
כל אירוע שנחשב לפריצת דרך מנהיגותית או לחילופין יזמית מחייב ריסוק של תבניות מקובלות בתחומי המחשבה, התכנון והביצוע. אלה כובלות את האדם בפרוצדורות סכמתיות המגבילות חופש הפעולה. מנהיגות כמו יזמות היא מחשבה ופעולה פתוחה, הנכונה כל פעם מחדש לקריאה נועזת ומרחיבה של המרחב האינטלקטואלי והמעשי. ההרצאה מיועדת למנכ"לים והארגונים עליהם הם מופקדים, ליזמים טכנולוגיים או חברתיים, לאנשי עסקים וכלכלה, ולמעשה לכל מי מאיתנו הפוגש צומתי החלטה ברגעי מפתח המחייבים שינוי ועיצוב של המציאות.
"האשראי שמור לאיש הנמצא בזירה, זה שנאבק בגבורה, זה החותר לעשיה של ממש"
הנשיא ה-26 של ארצות הברית, תיאודור רוזוולט
ההרצאה תעמת שתי גישות לתהליכי תכנון ואסטרטגיה האחת ששורשיה במאה ה-20 והשנייה שפניה אל אתגרי המאה ה-21. ייבחנו מושגי יסוד של תכנון כמו מקומו של הדגם הסטנדרטי. יוצג כלי יסודי לתכנון ולביצוע המכונה "מצולע הביצוע" שמקורו בעולם המבצעים החשאיים אבל פונה לכל פרויקט תכנון אנושי. נבין מה מסתתר מאחורי סיסמת הקרב: "העז, תמיד העז". נדון במבנה הלוגי של החלטות התומכות "בלקיחת סיכונים יזומים ומושכלים". נגלה שזמן קבלת ההחלטה ותוכנה שזורים יחדיו באופן שאינו ניתן להפרדה. נבחן את מושג הרציונליות בראי הפילוסופיה האנליטית של המאה ה-20. נדון במתח שבין אסטרטגיה רציונלית כביכול של תהליך של הצבת מטרות וגזירה לאחור ובין קולו של הציווי האתי. איך נמנעים ממחזור תשובות האתמול והחמצת אתגר השאלה האקטואלית העומדת אל פתחנו?!
ישנן דרכים רבות לנוע קדימה, אך רק דרך אחת לעמוד ללא נוע
הנשיא ה-32 של ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט
פיסיקאי תורת הקוונטים הדני הידוע נילס בוהר היה חובב קולנוע ומערבונים ונהג לפקוד את תיאטראות הקולנוע יחד עם תלמידיו. באחת הפעמים העמיד פרופ' בוהר בפני תלמידיו את החידה הבאה: הנוסחה המכוננת של מערבון קלאסי נבנית לקראת דו-קרב מרכזי בו יעומתו השולף הטוב והשולף הרע. המהלך של העלילה מלמד אותנו כי שני השולפים שווים לחלוטין ביכולתם במהירות שליפת האקדח. בדו-קרב עצמו השולף הרע שולף ראשון. למרות זאת, ובניגוד לכל היגיון ולוגיקה בריאים, השולף הרע מוכרע עלי ידי השולף הטוב. הכיצד? אין טעם, נהג לטעון פרופ' בוהר, להאשים את התסריטאים ההוליוודיים בקהות חושים לוגית, לא ולא! ההיפך הוא הנכון, נהג הפיסיקאי הידוע לומר. למעשה מסתתר מאחורי התסריט הקלאסי הזה לקח-והיסק בעל משמעות רבה. מה מכין אותנו אם כך לדו-קרב עם רגע האמת: הרגע ממנו חזרה ובו הכל מונח על כף המאזניים?! נדון במבנה המכונן המבחין בין אימונים וחזרות גנרליות לרגעי האמת ונבחן את המבנה הלוגי של כישלון אל מול מבחן האמת.
"כדור אחד, ניסיון אחד" אמן הראפ האמריקני אמינם
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, יום הזכרון לרצח רבין
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, מוטיבציה, מצוינות והעצמה
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הנחיית אירועים
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, בינה מלאכותית, חדשנות ועתידנות
מרצה בנושאים: כלכלה, עסקים ומנהיגות, מוטיבציה, מצוינות והעצמה
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הנחיית אירועים, חרבות ברזל
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, יום הזכרון לרצח רבין
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הנחיית אירועים, הרצאות לנשים
מרצה בנושאים: בתי ספר, השראה, חדשנות ועתידנות
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הנחיית אירועים, הרצאות לנשים
מרצה בנושאים: הרצאות להורים, השראה, זוגיות
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, השראה, חגים ומועדים
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הרצאות לנשים, השראה
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, כלכלה, עסקים ומנהיגות
מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, היסטוריה, השראה