מוריה קור בערב ספרותי משעשע על המגילה הכי נשית במקרא. מה נעמי חשבה על רות, למה כולם שונאים את ערפה, איך זה קשור למלניה טראמפ ואיך לאבשלום קור?
רק לפני מאתיים שנה נשים התחילו לכתוב ספרות. עד לפני מאה שנה הן לא כתבו בעברית. האם לכן שכשהן התחילו כבר לכתוב, התמקדו הנשים בסיפורי ניאוף ודווקא בשפת הקודש?! למה אשתו של בן יהודה החלה קריירה ספרותית בסיפורי בגידה, למה מתנחלות כותבות על הנושא האסור, והאם התנ"ך הכין אותנו לספרות כזאת?
הטלוויזיה היא הכלי הכי מושחת שלנו, אבל האם אפשר לצקת בה תוכן אחר? מה קורה כשמנסים להשתמש במסך להקניית ערכים, והאם השימוש באמצעי התקשורת למטרות יהודיות נדון לכישלון?
לאורך הדורות הריטואל האמוני ברור: אלוהים הוא השליט, אנחנו חוטפים בראש וחוזרים אליו כל פעם מחדש, מלאי תקווה שיסכים להמשיך לשמש כאל הרחום והחנון שלנו. נשמע מוכר? הקבלה והמקרא עמוסים בדימויים של עם ישראל=נקבה, האל=זכר, והתיאוריות הפמיניסטיות של ימינו מסתדרות עם זה מצוין. אז מה לעשות והאם יש סיכוי לאהבה?