פרופ' יואב יאיר

קיימים כמה תרחישים אפשריים לאסונות גלובליים, אם באירוע חד-פעמי כגון התנגשות עם אסטרואיד גדול ואם בתהליך מתמשך של שינוי אקלימי בלתי-הפיך. קטסטרופות מעשי ידי-אדם יכולות לקרות בצורה מכוונת או עקב תאונה, כמו באירועי צ'רנוביל ופוקושימה או (בקנה מידה קטן יותר) זיהום מפרץ מכסיקו בתאונת האסדה דיפ-הורייזון והרעלת הציאניד בבופאל (הודו). המיפוי של הסכנות וזמן ההתראה להתרחשותם מאפשרים למין האנושי להתכונן ולנסות להיערך לקראת מאורעות עתידיים. זו איננה שאלה של "האם" יתרחש אסון, אלא של "מתי" ו-"היכן". ההרצאה תעסוק בהסתברות להתרחשותם של אסונות מסוגים שונים ותתמקד בישראל, ותציע דרכים מעשיות להישרדות.

ההרצאה עוסקת בשינויי האקלים העולמיים המתרחשים בעוצמה ובקצב גובר והולך בשנים האחרונות. על רקע עליית ריכוזים של גזי-חממה באטמוספרה, גוברת ההכרה שההתחממות היא בלתי-נמנעת וכעת נעשה מאמץ בינלאומי לבלום אותה לשיעור של 1.5 מעלות בלבד עד סוף המאה. עם זאת, כבר עתה ברור שלהתחממות יש תוצאות מוחשיות, כפי שמתבטא בטמפרטורה עולמית גבוהה מהממוצע, גלי-חום עזים וממושכים, ובצורות קשות מצד אחד, ובסופות עוצמתיות, שיטפונות ועליית מפלס-האוקיינוסים מצד שני. אגן הים התיכון חווה שינויים אקלימיים בעבר ("ויעקב ובניו ירדו מצרימה כי כבד הרעב בארץ כנען"; בראשית מו, ד) אולם העתיד נראה קשה יותר מאירועים קודמים, והאגן כולו והמדינות השוכנות לחופי הים התיכון נחשבות "נקודה חמה" לשינויי אקלים אזוריים (Climate Change Hot Spot). ההרצאה תעסוק בניתוח מגמות אקלימיות בהווה (כמו למשל הבצורות הרצופות באזור הסהר הפורה שהניעו את אי-היציבות בעיראק וסוריה, או התייבשות הסהאל שהשפיעה על ניז'ר, צ'אד וניגריה) ובמתן התחזיות על פי מודלים ממוחשבים לעתיד בטווח קרוב (עד 2050) ולסוף המאה ה-21. ברור לעין כל שלמגמות הנצפות והחזויות תהיינה השפעות משמעותיות על משק המים, החקלאות, המזון ותנאי החיים במזרח התיכון כולו, והן מחייבות היערכות נכונה וחשיבה על פתרונות יצירתיים למצב החדש.

דפוסי ההתנהגות והנורמות, תהליכי קבלת ההחלטות ועוד במהלך פרויקט שיגור מעבורת החלל קולומביה אשר הביאה לאסון הטראגי של התרסקות אילן רמון. בהרצאה עצמה יובא תיאור התאונה ושחזורה, גילוי הסיבות הטכניות שגרמו לאסון ועוד.